|
מתקדמת לפנייך ועוצרת אותך בנגיעה על האף
סובבת סיבוב ארוך מכשולים אחרייך
לומדת אותך בדרך שלך
תופסת את גבך ומסובבת את ליבך
נוגעת בחזה שלך חזק,מנשקת את הפיטמה
ומלקקת את שיערך מסביב
מביטה בך פתוחת פה כמו ערפדית הצמאה לארוחתה
מצמידה אותך לקיר וסורקת את גופך
ואתה מסתכל כילד תמים
נושך ת'שפה,נושם בכבדות פעימות ליבך רצות אחרי במעגל
זה רק אני ואתה
אני בוערת כאש לחיי האדימו תופסת את ראשך
מחליקה את האצבע מהמצח מתגלגלת לאף
ועוצרת מתחתיו עניי מחפשות
מתקרבת צמוד אלייך אתה מרגיש את החזה עוצם עינייך בולע נשימה
שולחת את רגלי לישבנך מלטפת אותו בהנאה
אתה זורק אותי לשטיח מטפס מעלי
אני הופכת אותך ומנשקת את מצחך
ויוצאת לקנות קונדום
בזמן שלמטה העולם רוטט |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.