שמואל ירושלמי / מצוקים לחוף - הים |
שחפים; נסקו אל - על,
ברחפם כנף.
הים; לבש הסער -
הפך למתגעשהו,
ונחשוליו ניפץ
בדופנות - המסלע.
חספסת קל - קלה
כיסתה את משקפתוהו,
וזוהר - הירח
הקרין בה את פניו.
השחר כבר הפציע
באודם מסתמק,
ואורותיו השליך לו
אל הים, שמתעורר;
צוקים - הזהיבה השמש;
הדגים החלו לשרצץ,
והים בחובקו את הסלע
היה האדיר
והמדהים מתמידיו...
ניצבני על צוק - הסלע,
שים חובק את רגלו,
וכך, נשמתי נאצלת
ומקבלת אשראה
להגויות החדשות!..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|