[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"קדימה!" קראתי בעודי מכבה את מנוע המכונית שלפני שנייה דהרה
בהילוך רביעי על הסיבובים ההרריים של ההר עליו הרג אליהו את
נביאי הבעל. אחרי תשלום סמלי לבעלי הרכבים התקרבתי אל מגרש
החנייה שם עמדו הסוסים, בעודם בהילוך חנייה, אך בלי מעצור יד
ומנוע דלוק בעוצמה בינונית, עם לא מעט פרפורים וצהלות. המדריך
(ילד ערבי בן 13-14 במקרה הטוב) עמד בעודו מחזיק במושכות
(פשוטו כמשמעו) ומסביר לכולם הסבר קצר אך קולע: "הד'יהי אלסוס
והוא 500 קילו". מה עוד יש פה להסביר? המנוע כבר דלוק, דלק
מילאו קודם, אגזוז על האדמה ומריח כך שלא ניתן לפספס. לא חשבתי
שתהיינה בעיות עם רכב 500 ק"ג, אחרי הכל אני כבר כמה חודשים
נוהג במכונית טון וחצי, לא בעיה בכלל. מה שלא ציינו בפנינו היה
עובדה חשובה מאוד, אך די ברורה מאליו בדיעבד - הסוס, כמו
קודמתו הסוסיתא מיוצר בישראל, ולכן אי אפשר לצפות לנוחות
האירופית, ואפילו לא ליציבות היפנית.
"אתם! בואו הנה!" קרא לעברנו מדריך ספורט ישראלי טיפוסי (כנראה
שוקל בערך כמו הסוס מתחתיו). "אתה! עלה עליו" הסתכל עליי
בהצביעו על דגם חום עם פגוש מופנה מטה וצמיגי ברזל מאובקים עם
חריצים בעומק 2 סנטימטרים. "תכניס ת'רגל לתוך הארכובה ואז
תקפוץ בלי להפוך את הסוס". אני לא בדיוק מכונאי מוסמך אבל זכור
לי היטב מלימודי התיאוריה לפני מיליוני שנים, שהארכובה היא
איזה מוט בתוך המנוע. חשבתי "קול...מנוע חיצוני, זה חדש".
עליתי, הכיסא מרופד אבל מוט ההילוכים שנמצא ממש בין הרגליים
תקוע ולא זז, חשבתי שזה בטח עד שנתחיל לזוז. ועכשיו באו
ההוראות לפדלים, להגה ולאיתותים. "לי קוראים שחאדה. אם אתם
רוצים שהסוס יתחיל ללכת קדימה תנשקו באוויר ותבעטו על מכסה
המנוע. אם אתם רוצים לעצור תגידו "הווווו" ותמשכו את ההגה
אחורה, אם אתם רוצים לפנות ימינה תמשכו את ההגה חזק ימינה ואם
לא עובד תבעטו במכסה המנוע, אותו דבר שמאלה. אם אתם רואים
שהשמשה מתחילה להסגר אחורה, תעשו משיכה חזקה בהגה או שהמכונית
תתקע במכונית ליד, הילוך רוורס לא מומלץ לנסות כי המכונית
יכולה להתהפך עליכם, אבל בעקרון זה למשוך חזק את ההגה אחורה".
טוב, כל זה די ברור, רק לא הסביר איך להעביר הילוכים, אבל
לשאלות היותר חשובות שלי "למי זכות קדימה, איך מאותתים, איפה
התמרורים" הגיב המדריך בצחוק מחויך, אז חשבתי שזה מובן מאליו,
היינו, כמו בכל מכונית רגילה.
ואז אחרי שכולם עלו לתאי הנהג, התחלנו לנסוע, דווקא המכונית
שלי הזדקקה לדחיפה קטנה כי יש לה קצת בעיות עם הזינוקים כנראה.
מלפנים נסעה מדריכה צעירה בשם ניל ומאחור הזדחל לו שחאדה בעודו
פורץ מדי פעם לפנים כדי לערער את שלוות נפשנו שלא הייתה שלווה
גם כך ומיד אפרט מדוע.
אז ככה, לדגם שלי קראו "דיאבלו". משקל תקני של סוס - 450 ק"ג
בערך למרות שאני עצמי לא שקלתי, תיבת הילוכים אוטומטית עם מוט
לקישוט בלבד, מהירות מקסימלית גבוהה מספיק, בולמי זעזועים
ומתלים מזוויעים, אחרי ריצה קצרה בשטח ההררי של ההר הירוק תמיד
גיליתי הרבה עצמות ברגליים שלא ידעתי שהיו קיימות קודם לכן, או
שהיו אלה עצמות חדשות שנוצרו על ידי תהליך הפרדות עצמות
קיימות, שנקרא ברפואה המודרנית "שבירה", צמיגים תקינים עם הנעה
4x4 אחד כוח סוס, אבל הפרט הכי מעניין בסוס שלי היה מערכת
ההיגוי - במקום להסתמך על הנהג לשם הוראות, שבב מתוחכם מותקן
ברכב זה המנווט בדיוק לכיוון הרצוי בלי להתייחס לנהג כלל.
בתחילה, ברוב טיפשותי חשבתי שאני אמור לעזור למכונית לשנות
כיוון, וכך כשנמאס לי שהפגוש שלי תקוע כל הזמן בפגוש האחורי של
המדריכה הקדמית הנחמדה, החלטתי לסטות קצת הצידה ולטייל בשטח
הפתוח כל עוד האפשרות ניתנת, אז התחלתי למשוך שמאלה, והפלא
ופלא, שום כלום, ההגה התיישר מיד חזרה והמסלול לא השתנה. אחרי
מספר ניסיונות דומים פניתי למדריכה באדיבות והתלוננתי על אי
יציבות ההגה שלי, והיא אמרה "תמשוך חזק יותר". התוצאה הייתה
שהשמשה פנתה 180 מעלות והסתכלה עליי במקום לפנות ואז התחילה
לדהור במהירות אחרי הרכב מלפנים. אחרי מספר ניסיונות בהם
הרגשתי את ההגה כמעט יוצא מהמקום, ושמכסה המנוע כמעט גונח מרוב
ה"דרבונים" האכזריים שכפה עליי שחאדה, הצלחתי לפנות 360 מעלות
על המקום אבל לא יותר מזה. בכל מקרה היה נחמד עם הדהירה,
והמדריכה ניל הייתה אחת הנשים היחידות בזמן האחרון שיצא לי
ללכת מאחוריהן, לעשות קולות נשיקה באוויר ולא לקבל תגובה.
הגענו לשטח מיוער ונסענו כמה דקות כמעט בגבול ההילוך השני, אבל
אז עצרנו לתדלק בבריכת מים קטנה לפני ההמשך הצפוי. מה שכן,
אחלה בלמים, לא הרבה מכוניות יכולות לעצור מיידית בלי אפילו
לעשות חריקה על אדמה עם כל כך הרבה עפר ואבק.
אחרי התדלוק התחלנו בעלייה הררית עם אבנים שהתגלגלו בין
הצמיגים, אך המערכת הממוחשבת החכמה הצליחה לנתב את האבנים כך
שלא יזיקו לרכב ולנהג. רק עכשיו שמתי לב שלמכונית שלי יש הרבה
יותר שערות בחלקה החיצוני מאשר לרוב המכוניות שהכרתי עד היום,
ודווקא השערות האחוריות החלו להכות ברגליי עם התקרב הזבובים.
אחרי העצירה הסופית (שוב בלי דימום מנוע, ורק עכשיו שמתי לב
שלא רואים בכלל את המפתח, טוב ברור שהעיצובים הישראלים יהיו
שונים מאלה של שאר העולם) אמרו לנו לרדת בעדינות ולא לעמוד
מאחורי הרכב, שכן חוץ ממערכת הפליטה יש באחוריו גם מערכת הגנה
שתפקודה לא ברור עד היום אך יכולה לגרום נזק רב למתנסה. שמתי
לב שרבים התלוננו על כך שמערכות הרבייה שלהם יכולות ללקות באי
תקינות אחרי הנסיון ברכב הישראלי.
טפחתי קלות על גגו של דיאבלו, אמרתי שלום למדריכים והוצאתי
בגאווה את מפתחות המכונית מהכיס בעודי משתוקק להיכנס אליה ושוב
לדהור הביתה בהילוך גבוה בלי להיתקל בבעיות היגוי ולא לפחד על
עצמותיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מסכן, ההוא.
שלושים מיליון
עותקים הוא מכר
ועדיין לא מצאו
את מי שהזיז לו
את הגבינה.

אני? שולח את
דינו ואומר לו
לא לחזור בלי
הגבינה והראש של
הגנב בשקית.
נפרדת, ברור.



המאפיונר
הקומפולסיבי
מציע פתרון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/01 1:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני פינקוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה