במדרונות העצב ארד
לעבר תחתית חשוכה
מה ממתין שם לא אדע.
לסוף מר וכל כך קר
אתגלגל, אפול ואכחד.
אולם יד רכה ואוהבת
בדש בגדי תופסת
מרימה אותי אל על
לעבר רקיע בהיר וכחלחל.
ולמטה נשאר הייגון
אותו עול ששקל כמעט טון
כעת ליבי קל כנוצה
נישא מעלה בתאוצה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|