|
קשה קצת לנשום מאותו האוויר שפעם נשמנו יחד. השמיים הנוגים
שהיו שלנו קודרים עתה יותר מתמיד. וכל הפרחים קומלים באותו
אגרטל כחול.
החורף מגיע ושוב נותרתי לבד. מתחבאת מהצל של עצמי.המסך ירד
כשהדלת נטרקה.
והאור שנכבה בקצה.
בנפש מאופרת יוצאת מהבית מחפשת חיים אחרים. |
|
לאדם הקדמון
קוראים ככה כי
הוא חי לפני
היות במה חדשה.
האנציקלופדיה
בליטניקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.