שורות של קברים ריקים, ריקים
שעוד מעט יתמלאו חיילים, ילדים
ההרים מסביב כבר לא צוחקים
העצים היפים כבר לא בוכים
זה יום יפה הכל די בהיר
עוד מעט הלוויה אולי ישנו את מזג האוויר
וביירות צוחקת עם אור בעיניים
אור של הפצצה שתימשך שעתיים
אלו הם הרעש והשקט של פתרון הביניים
ומה בנתיים? סכסוך על המים או אולי על שמיים?

כבר מתחיל להיות צפוף בבית הקברות
והאימהות כבר בתור מחכות שיגיע תורן לבכות, לבכות
ואלפי נהרות ימשיכו לזרום אל הים הגדול
אבל למי בכלל אכפת מהכל?
כשההפצצה מתחילה נסגרים במוצב
מנסים לנחש במרירות מהולה תרו של מי עכשיו
מחכים לפצצה שתסגור את הלילה שתתחיל את היום
עוד זריחה אדומה עוד בוקר של קור בלבנון

ציפורים עייפות שמאסו בשירי אבל
פוצחות במעוף מעל עוד בור עוד קבר
ושורה חדשה שנוספת לשורה של אתמול
מזכירה קצת משחק טטריס בגרסת השכול
מזג האוויר לא משתנה היום עוד יפה
איך אפשר לעבור הלוויה במזג אוויר שכזה
שמישהו כבר יחליף תחנה או ילחץ ת'כפתור
פה זה לבנון צריך להרגיש את הקור

והקבר עומד שם סופג את הכל
הבכי הכעס השקט הרעש
הקבר רוצה לקום וללכת לטייל בעולם הגדול
אבל נשאר שם בשקט
לעמוד שם לנצח
לעמוד ולסבול...