מוצ"ש, פיגוע רצחני בירושלים. כיכר ציון.

עם של עבדים אנו
ולא נחנו דרך ארץ פלשתים?
הרי נחה הנחה.
וכי עם עבדים ישוב אי פעם לאדנותו?
ועשב המשתטח עם סערה, ישוב ויזדקף, יהיה לאלון.
ואף עם בוא הגאולה-
הרי אין זה אפשרי להשאר לעד על גבעת אולימפוס
וההסטוריה תשוב
ואנו נסור מדרכנו
נתנהג לפי טבענו
ואותן נבואות, ואותן תוכחות
יהדהדו בשנית, באינסוף
ויתגשמו
וכי יתכן שעם רדת בית הבחירה
יתבטל כל עברנו, סבלנו הנצחי
ונהיה אנו ככל העמים?
ונשקוט? לעד?

ברגעים כאלה נראה כי הסבל, חוסר המנוחה הם הם הם מהות קיומנו.