אלעד עדי / דהוי |
האכזבה בתחילת השורה
כבר אז לא היתה תקווה
בסך הכל לובש צורה
ומנסה לסגל מטרה
מעופף כמו חרק ללא כוונה
לשוני חודרת לתוך פיה
המחפשת את מקבילה הלחה
והיא כל כך יפה
הלואי והייתי יכול להחזיר להתחלה
ולהישאר איתה, נעול בחיבתה
רצון ללכת ולא לחזור
להיות שוב אותו כל יכול
כולי שקיקה לבחורה אחת מדהימה
אבל כבר מאז ולתמיד אין לי תקווה
ומאז ומתמיד היתה רק אכזבה
איזה יופי לי במראה
אותו כיעור המשתקף במבט
של אותו כלי נחושת שאיבד את בוהקו מזמן
איזה יופי לי כאן
אותו ראש שמחפש את הסוף לקיומו בעולם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|