ניצוץ של אור מסנוור.
קשת חסרת צבעים מתרחקת.
עיניך הבוהקות משתוקקות למשהו,
אך אני לא יודעת. לא עוד.

יש שקט ואין שקט.

בשיגעון הבוקר וטירוף מחשבותיי
תפסתי את עצמי מתקפלת.
מכורבלת בתוך מיטה של אגדות.
רק שם תקוותי מגשימה חלומות.

חוטים מושכים לכאן ולכאן
אך הלב יודע.
הפחד הוא זה שקורע.
טעם של חיבוק מתוק- מר
ריח של געגוע מהעבר.

עם השקיעה לחזור לחדר העצוב.
צלילים יעיפו אותי רחוק שוב.


בתוך ראשי מתפרע לו חיוך מטורף.
חלום אתה.
להתבונן בך.
אתה עף.