בשלישי אחר הצהריים עברו דרכי,
זה לא כאב, אפילו לא שמו לב,
שבאמצע הקניון עומד, אדם אחד מת.
צרה, מחלה, דאגת פרנסה,
כל אחד השאיר בי איזו- טביעה
ופתאום, יכולת לראות אורות מהלכים
אנשים נקיים, גלוי פנים ומחייכים
עמדתי עד שנמלאתי והלכתי.
בכל שלישי אני מת במקום אחר
מן מוות לא מוכר
וזר, חוזר לביתו מאושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.