[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוני אדום
/
סיפור גמור

לפעמים עמוק עמוק לתוך הלילה היא פתאום קמה וניגשת אליי.
מקיפה את המדורה, ואת מעגל האנשים בהליכה איטית, ולוקחת לי את
הגיטרה, באמצע שיר.
והיא מתיישבת על השרפרף העגול הקלוע ומתחילה לנגן.  בהתחלה רק
כמה אקורדים קטועים, כאילו היא בודקת שהיא זוכרת איך עושים את
זה, ואז לאט לאט הפריטות מתקרבות, נושקות, ומתחברות למשהו
זורם.
וכל פעם שהיא מתחילה נהיה שקט קצת מפחיד, ואני שואל את עצמי
לרגע אם היא מאלתרת או שהיא פשוט מכירה המון המון שירים שאף
פעם לא שמעתי בשום מקום אחר.  רק לרגע, כי מהר מאוד אתה מאבד
את עצמך לגמרי בנגינה שלה. כשהיא מנגנת האש נדמית פחות חמה,
האנשים פחות מוכרים, הלילה פחות חשוך, והחול פחות רך.
אבל אף פעם אי אפשר להאיץ בה.  אם מבקשים ממנה לנגן היא רק
מנערת ראש אפוף תלתלים ומשפילה מבט, מחכה שתשומת הלב תנדוד
הלאה.  רק לפעמים היא פתאום קמה באמצע הלילה לקחת ממני את
הגיטרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני שונא את כל
האנשים שלא כל
כך מגניבים
במציאות ומנסים
להיות גנובים
דרך הסלוגנים
המטופשים האלה.
אתם לא כאלה
מגניבים כמו
שנדמה לכם..


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/03 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוני אדום

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה