מפריע לשמוע קולך.
ושוב חשכת הלילה,
בהירה מצבעו של אורך.
וגוש קרח אותי מחמם
יותר מגופך האוהב.
והעצב יצליח לנחם,
את כל גופי הכואב.
והרוח מיללת בלחש,
אך חזק מבכייך, זה המר.
ודומיית מוות הרעש,
מחרישה את כל מה שאומר.
ובריקנותו המושלמת של בית,
מרגיש שלם רק כמעט.
ומשקר לעצמי ואומר,
שמה שחסר לי זו את.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|