[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ונוס דה פלאנט
/
אהבה היא הקשר

זה לא שאני עושה הרבה לרוב אני יושבת בבית ועושה כלום, אצלי
כלום זה אומר לשבת מול הטלוויזיה, וזה בערך מה שאני עושה אני
לא חושבת הרבה בזמן שאני רואה טלוויזיה, אני אוהבת לראות
טלוויזיה כי זה לוקח אותי מהמציאות. אז מה כל כך רע במציאות
שלי אני שואלת ואין לי תשובה פשוט זו הדרך הכי קלה להתמודד עם
המציאות ליצור אחת אחרת אחת שהייתי רוצה להיות בתוכה ופתאום
ערוץ שלוש משדר את כל הסדרות שאני אוהבת והופ, עוד פעם אנשים
מתנשקים לי מול הפנים מעברים מסרים של אהבה ומה לי להתמודד עם
המציאות שאין לי אהבה אין לי מי שיגיד לי שהוא אוהבת אותי וזה
מבאס ואני שונאת את זה...
הייתי רוצה שמישהו יגיד לי שהוא אוהב אותי ואני יודעת שאני לא
היחידה ולמה לי מגיע שמישהו יגיד לי שהוא אוהב אותי ולמישהו
אחר לא מגיע? הוא אמר לי פעם זה לא פייר שלאנשים מסוימים יש
כסף ולא מגיע להם ולאנשים מסוימים אין כסף וכן מגיע להם אז אני
אמרתי לו אותו דבר לגבי אהבה, אהובי. אבל מי קובע למי מגיע
כסף? זאתי או זה או הדבר שאומרים שיש למעלה והאם גם הוא, היא
או הדבר קובעים למי תהיה אהבה כמה זמן היא תחזיק ואם בסופו של
דבר שהם ימצאו אותה, ויום אחרי זה הם ימותו בתאונת דרכים?



כמה אנשים מתו בשבילה האהבה וכמה עוד ימותו והאם היא שווה את
כל ההילולה שעושים סביבה?
אולי זו המרירות שמדברת מתוכי על זה שאני בודדה.
שאני מתתי בשביל אהבה זה לא היה סתם הוא היה האהבה הראשונה
לקחתי רעל עכברים זה היה דוקא טעים עד שזה הרג אותי. לפני
שמתתי פגעתי בעצמי הרבה בשביל שהוא ישים לב אליי ויראה שאכפת
לו אבל לא היה לו אכפת הייתה לו את החברה החדשה שלו שלפי מה
שאני ראיתי בוגדת בו (התצפית מפה ממש טובה...), והוא גם מזיין
מהצד ומה לי נשאר קבר, ועוד מתתי בתולה אוי אני עלובה...
אז הוא המשיך הלאה ואני בגוף אולי הייתי עם מישהו אחר אבל
בנשמה איתו. מדי פעם צילצלתי אליו סתם לבדוק מה שלומו הוא היה
מוצא איזה תירוץ לנתק את השיחה ברגע שהוא הבין שזו אני, זה היה
מבאס למדי, אבל התגברתי עליו ככה חשבתי לפחות התחלתי להיות
שרלילה אבל עד גבול מסויים שמרתי את עצמי בשבילו אבל אנחנו לא
עשינו את זה כי היינו צעירים מדי בשביל זה.
אבל הוא, יום אחרי שזרק אותי, כבר מצא את מי לזיין והאכיל אותי
החרא של אנחנו צעירים מדי ושכדאי שנחכה.
אוי עכשיו שאני כותבת את זה, אני ממש אהבלה על זה שהתאבדתי...
אולי אני אלך להוא שם למטה אמכור לו את הנשמה שלי ואחזור
למעלה?
זה ישמח את המשפחה שלי שאני רואה אותם כל יום ככה בוכים והכל,
כואב הלב על זה ויש איזו ילדה אחת שכל הזמן חושבת על אנשים
אחרים שמתו ואז חושבת על המשפחות שלהם והיא כל  כך מקוה בשביל
המשפחות שאותו בן אדם יחזור פתאום. היא אף פעם לא התמודדה עם
מוות בקרוב והיא כל כך שמחה על זה כי היא לא היייתה יכולה
להתמודד עם זה, עד שהיא התאבדה בעצמה, עכשיו היא פה איתי היא
השותפה שלי לחדר.
אהבלה לא מזיקה כזו היא לא מוכנה לספר איך היא הגיע הנה פשוט
יום אחד היא הפסיקה לבקר את השכנים שלנו אז הבנתי שמשהו קרה,
ואז יום אחרי זה בא איזה שומר ואומר לי יש בחורה חדשה פה,
ושהיא השותפה שלי לחדר.
השכן שלנו היה ממש עצוב על זה לא היה לו כבר את מי לזיין. הוא
היה חתיכת זקן פדופיל לא אהבתי אותו כל כך. סבלתי שהוא גם הגיע
הנה השותפה שלי לחדר דווקא שמחה היא נורא אהבה את הדרך שבא
הוא
מזיין, ואני עדיין מחכה לו, לאהובי, שימות כבר ויגיע הנה, אני
נורא השתנתי מאז שהגעתי הנה אני חושבת שהוא יאהב את עצמי החדשה
אולי סוף סוף אני כבר לא אהיה בתולה, כן אני עדיין מחכה לו.
הוא חשוב לי ואני עדיין אוהבת אותו סלחתי לו על הכל, הרי הוא
האהבה הראשונה שלי, איך אפשר לשנוא אהבה ראשונה?








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סקס הוא צורך
קיומי בלבד
שניפחו אותו יתר
על המידה...




נימפומנית ברגע
שאחרי


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/4/01 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ונוס דה פלאנט

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה