טוב, האמת היא שאני לא יודע איך להתחיל...
קוראים לה ג'ין.
כבר שנה וחצי שאנחנו מכירים, מסתובבים קצת אחד מסביב לשני,
מדברים.
כל הזמן לידה מרגיש מתוח, מוזר. מחכה לרמז, לתנועה? לא יודע.
זה קרה היום, היא התיישבה עם חברה לא רחוק ממני, הייתי חייב
לרוץ, קמתי. באמת שהייתי הרוג לחתולין, פתאום ידעתי מה לעשות.
בטירוף של יאוש התפרקתי על הרצפה, באמת שהייתי גמור. היא
התקרבה אלי, שאלה "אתה בסדר?", "אני מת" עניתי . התרוממתי,
שמתי את התיק על הגב.
והלכתי.
באמת שהייתי גמור לחתולין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.