היא גרה בשכנות לפילוסוף ידוע,
כזה שזכה בהרבה פרסים,
היא שרה בפאב באופן קבוע,
בסופי שבוע ובחגים.

היא אישה מבוגרת וניראית טוב עדיין,
כמו יין מתוק עם תוית מתקלפת,
היא חיה לבד עם עכבר בלי עין,
ואת כל הכורסאות בניילון עוטפת.

גברת דה ז'ה וו, את עושה לי צמרמורת,
שולחת מבטים שחודרים ברזל יצוק,
מציצה בזוית עין במקרי חמרמורת,
זה הכל אשליה, זו תרמית, זה בדוק.

שברון לב שכזה כבר הספיק לי,
תני לחיות בשקט, מתי תצאי לגימלאות,
גברת דה ז'ה וו קדימה תפרשי,
מספיק עם ההתחכמויות.