על שפת האגם אני יושב,
מביט בציפורים ססגוניות.
במים בבואתי בלתי נראית,
מחשבותיי כבר לא צבעוניות.
על שפת האגם
כוחותיי דועכים;
הטבע מתעתע בי,
המפלים איתי נופלים.
על שפת האגם
הרמוניה טבולה בשלמות,
ואני לבד
מתכסה בעצבות.
על שפת האגם
היא עומדת לידי
ואני מנסה בה לאחוז,
אך עם צחוקה המתגלגל -
רק רואה איך חלומי, נגוז. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.