[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה קרה קצת לפני הגיוס שלי לצבא, ובאמצע השנת שירות שלך. החלטת
שאתה לא יכול יותר. נשברת. אחרי כל כך הרבה שנים רחוק מהבית,
רחוק מכל ציביליזציה אפשרית, חזרת הביתה ואמרת: "אני הולך לבית
חולים". מי חשב שזה יהיה סופו של עידן התמימות, אבל זה קרה. רק
אחרי יומיים נודע לי למה אתה בבית החולים. אישפזת את עצמך
במחלקה פסיכיאטרית. האומץ לב הכי גדול שגילית עד אותה תקופה.
דאגנו לבוא ולבקר, כל יום אלפי אנשים הציפו את חדרך, האחיות
כבר החזיקו אותנו במסדרון. לי הכל נודע ממש במקרה למה אתה שם.
יש לך מאניה-דיפרסיה. אף פעם לא הרגשנו בזה, אבל זה משום שלא
היית בבית, תמיד דאגת להיות רחוק. היתה לך הרגשה שלא תחסר לאף
אחד. אז ניסית לקפוץ מחוד עקב, אבל לדאבונך תפסו אותך. ניסית
לבלוע כדורים, אשר לא היתה להם השפעה רבה עלייך. חשבת שלאבא זה
לא יפריע, לא ירגישו בחסרונך. למה צריך שניים, אם אפשר להסתפק
באחד.
אני לא יודע מה גרם לך לעצור את עצמך, אני לא יודע למה החלטת
לאזור כזה אומץ ולהתאשפז. אבל אני שמח שזה קרה. אני לא רוצה אח
אחד פחות מדי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מחזור זה כמו
משכורת, אם לא
קיבלת - נדפקת.







תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/03 14:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיצי ביטצ'

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה