כשיניב, ילד הדינוזאור, נולד, הרופא אמר שאו אלוהים, ואבא של
יניב, ילד הדינוזאור, התעלף, ואמא של יניב, ילד הדינוזאור,
החווירה ואמרה שאני רוצה לראות אותו, ושתתנו לי לראות אותו,
והרופא אמר שגברת כץ, אולי כדאי שתנוחי בינתיים, ואמא של יניב,
ילד הדינוזאור, התנהגה כמו ילדה קטנה ואמרה שלא רוצה לנוח, אני
רוצה לראות אותו, והרופא חשב קצת והסתכל על האחות, שניגבה את
יניב, ילד הדינוזאור, מכל האיכסה שהיה לאמא של יניב בבטן, ואמר
שבסדר, והאחות נתנה לאמא של יניב, ילד הדינוזאור, להחזיק את
יניב, ילד הדינוזאור, ואמא של יניב ליטפה ליניב, ילד
הדינוזאור, את הקשקשים הירוקים ואת הזנב הקטן שלו, ואמרה שמי
תינוק של אמא, ויניב, ילד הדינוזאור, חייך.
וזה לא היה קל להחזיק בבית ילד דינוזאור כמו יניב, ואחרי שבגן
חובה יניב, ילד הדינוזאור, השתעל על דור ויצאה לו אש מהפה
והנחיריים, ודור נשרף בכתף, ולקחו אותו לבית חולים, ואמא של
דור אמרה שבשביל ילד כמו שלך, גברת כץ, יש גן חיות, ולא גן
חובה, ואמא של יניב, ילד הדינוזאור, אמרה שתשמרי על הפה שלך,
גברת נוימן, ואמא של דור הסתכלה על יניב, ילד הדינוזאור,
שהוציא לאמא של דור לשון ירוקה, ולא אמרה כלום, ואחרי שהגננת
גילה לימדה את הילדים בגן את ריקוד ההולה הופה, ויניב, ילד
הדינוזאור, הסתובב והזנב שלו, שכבר היה באורך של שלוש וחצי
בלטות קטנות, והוא יודע כי יוגב מדד לו, הסתבך ברגליים של
שירה, ושירה נפלה ונשברה לה השן הקדמית, והדם לכלך את הרצפה
בגן, וכולם קראו ליניב, ילד הדינוזאור, רוצח, כי הוא ניסה
להרוג את שירה, ויניב, ילד הדינוזאור בכה ואמר שסליחה, ושלא
התכוונתי, שירה, ושירה חייכה וכל השיניים שלה היו אדומות,
ואמרה שתעזבו אותו, והלכה לשטוף את הפה שלה בברזיה שבגן, וגילה
כבר לא ידעה מה לעשות, ושמחה שזו השנה האחרונה של יניב, ילד
הדינוזאור, בגן, ואחרי שבכיתה א' יניב, ילד הדינוזאור, הוציא
למורה ללשון לשון מאחורי הגב, והיא התמתחה והגיעה עד לשולחן
הראשון, ואריאל קשר את הלשון של יניב, ילד הדינוזאור, לכיסא של
דנה, וכשיניב, ילד הדינוזאור, רצה להחזיר את הלשון שלו לפה,
הוא משך את הכסא של דנה, והיא נפלה על הטוסיק, והיו צריכים
לקרוא לשרת שישחרר את הלשון של יניב, ילד הדינוזאור, ואחרי
שבטיול השנתי להר הצופים כולם היו צריכים להסתדר בזוגות ולתת
ידיים, ויניב, ילד הדינוזאור, נתן יד לחנה, והחזיק לה את היד
יותר מדי חזק, והציפורניים של יניב חתכו לחנה את הכף יד וחנה
צעקה שהצילו, ושהוא מנסה לאכול אותי, וכולם עוד פעם באו וקראו
ליניב, ילד הדינוזאור, שכבר עזב לחנה את היד, רוצח, ושירה באה
ואמרה עוד פעם שתעזבו אותו, ונתנה ליניב, ילד הדינוזאור, יד
במקום חנה, ואחרי שבכיתה ה' יניב, ילד הדינוזאור, שיחק עם
הילדים של הכיתה במסיבה של נורית, אמת או חובה, ויצא לו לנשק
את שירה, וכשיניב, ילד הדינוזאור, נישק את שירה על הפה נשרפו
לה קצת השפתיים, בגלל האש, והיא לא אמרה כלום, כדי שאף אחד לא
יקרא ליניב, ילד הדינוזאור, רוצח, ורק חייכה, ויניב, ילד
הדינוזאור, ראה שכבר צמחה לה שן חדשה במקום זאתי שהוא שבר לה,
ואחרי שאמא של יניב, ילד הדינוזאור, אמרה שאולי כדאי לשקול
מעבר של בית ספר שיותר יתאים לך, יניב'ושקה, ושדיברתי עם מנהל
קרקס מדרנו, ושהוא נשמע מאוד מעוניין, ואחרי שיניב, ילד
הדינוזאור, הלך לגור בקרקס, והיה לו קרון עם סורגים משלו, עם
שלט שכתוב עליו, יניב, ילד הדינוזאור, וילדים שזורקים במבה
ופיסטוקים, והורים שאומרים שאל תתקרב, ושמושיקו, חמוד, תעמוד
ליד הכלוב ותחייך, והופעה כל שעה וחצי, שבה יניב, ילד
הדינוזאור, מוציא אש מהנחיריים והפה, ומקבל מהמאמן שלו סטייק,
כי זה מה שילדים דינוזאורים אוכלים, ואחרי שיוגב ושירה באו
לבקר וסיפרו על כל מה שקורה להם בבית ספר, ועל איך מתכוננים
כבר למסיבת סיום, ושלשירה יש קטע שירה, ושיוגב יעשה את
התפאורה, ושאלו איך זה להיות בקרקס, ואם הוא פגש מישהו חשוב
ומעניין, ויניב, ילד הדינוזאור, אמר שלא, אבל שהאנשים שמנהלים
את הקרקס נותנים לו לפעמים לשחק עם הנמר, ולפעמים יניב, ילד
הדינוזאור, גם מופיע איתו, ואחרי שיניב נהיה חולה, כי ילדים
דינוזאורים לא צריכים חימום בחורף, והיה לו חום, ואמא של יניב
הביאה לו אקמול, שירד לילד החום כבר, אז אחרי כל זה, כשליניב,
ילד הדינוזאור, היה אפצ'י, והוא פחד להוציא אותו כדי שלא לשרוף
את אמא שלו, אז הוא התעטש עם פה סגור, ושרף לעצמו את הבטן, ואז
הוא מת. |