הירח הבודד נהיה למטורף הלילה
מעל המזרח התיכון
כתום, כתום מדי
כמו אור הרחוב הלא-מרחם.
רק אני מביט בו כדי לקיים את יופיו החריג.

הדלתות בבית חורקות, ציפורני חתול רצות על הרצפה.
מכוניות רעשניות גורמות לי לכסות את אוזניי

מכאן הכול דומם ובוהק
וסיפורי הרחוב בלילה רק שלי הם.
הוא מתחיל לנוע אל הגבול.

יותר מדי אורות בבית! אשכיב את ילדי החלום לישון.
אך קודם אמבטיה וסיפור!
ילדים שעוד לא נולדו לי מגרדים לי את הראש מבפנים

רק הירח יעשה לעצמו קרניים
ויתגלגל אל שפת הפצע הרחוק ממני.