|
היא מדברת ספרדית בקול רם
יש לה ריח של תפוזים
והשפתיים שלה קרות
היא כבדה בצעדיה המתרחקים, בתנועותיה
בנטיפי האימהות המנופחים המושכים אותה מטה
בכל צעד יותר
היא כבר בדרך אחרת
ואני בושת המדרחוב. |
|
|
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.