יוני ספארקי / בלדה לעומרי |
היא ישבה בשוחה מאחורי הבניין
והוא רץ אחריה בדאגה
היא בכתה שם בשוחה לפני הגן
והוא אמר מצטער ובכה
היא אמרה לו זה לא ימשך שם מאחורי הבניין
והוא אמר לה בבקשה
היא בכתה שם בשוחה לפני הגן
והוא אמר מצטער ובכה
איך נתת לה היא אמרה מאחורי הבניין
זה היא נגעה בי הוא ענה
היא בכתה שם בשוחה לפני הגן
הוא אמר אני לא רוצה אותה ובכה
אתה אוהב אותה היא אמרה מאחורי הבניין
אני אוהב רק אותך הוא אמר בחמלה
היא אמרה די והלכה אל הגן
הוא אמר אני לא רוצה אותה ובכה
הוא תפס ביידה ואמר חכי
והיא ברחה אל מיעבר לכביש
הוא רדף אחריה עד אמצע הכביש
אבל הוא היה ממשיך
רק אם יכל
היא אמרה למה עזבת אותי
וחיבקה אותו מיד
בעל המכונית אמר זה לא אשמתי
אבל היא רק בכתה והיסתכלה על עומרי
הלוויה הייתה של שניהם
כי היא הלכה אחריו לקצה השני
היא אהבה אותו בלי תנאים
ולכן היא לקחה את האגדח מידי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|