בחדר חשוך מרוחק ומבודד מכולם
יושבת אני בודדה בעולם
אוספת חושי בקופסת תכשיטים
יש רק חמישה וגם הם לא מספיקים
פוחדת לפתוח את הקופסה
שמע תכה בי המציאות העגומה

מי צריך עיניים כדי לראות את הזוועות
מי צריך אף כדי להריח את ריח העולם המלא נבלות
מי צריך פה אם כל מה שאומרים זה שקרים
ומי צריך אזניים כדי לשמוע את אותם דברים
ומי לדעתך ירצה אחרי כל זה להרגיש או לחוש?
הרי בסופו של דבר הכל חתיכת קישקוש

בחדרך חשוך מרוחק ומבודד מכולם
יושבת אני בודדה בעולם
אוספת חושי בקופסת תכשיטים
בכדי לקבור אותם איתי כאשר לא אהייה עוד בין החיים.