כשחיפשתי את נשמתי הטועה בלילה...
ושכבתי על הרצפה בשביל ההמרצה........
והמוזיקה שהיתתה מטאל-גותית עזרה בחיפוש הנורא....
והחיים עוברם מול העיניים בפטישים שדופקים מסמרים ואי אפשר
להחזיר את הגלגל אחורה אפילו לא במכירת הנשמה לשטן....
ואיך מצאתי את עצמי בטעות וזה עבר לחיים שלא מצאו אותי כי
חיפשתי שם....
ובמקום אפל....הנשמה שם שוכנת ולא בוכה אלא מצחקקקת איתי כי
רואה את עתידי לבד ...
הנשמה נשרפה כשחיפשתי אותה במקומות אפלים של תשובות...
ולא יכלתי לסבול את האוויר שיוצא לי מהפה כשאני חי ונושם ואני
פשוט רציתי לבלוע ולהיעלם מהמקום הזה שנקרא העולם שבאמצע...
כדי לא להרגיש בכאב לא רצוני בחיים!!!
כי פשוט נמאס לי מאנשים שלא מבינים אותי !!!
שלא מבינים מה אני מרגיש את האכזבה מהחיים....
ואיך אני מפספס אנשים שהולכים בחיים לידי כי אני פשוט
מטושטש....