עמדנו שלובי ידיים על המזח והסתכלנו על הירח. זה היה ליל ירח
מלא והירח נראה כאילו הוא מחייך אלינו. לפתע חיבקת אותי והצמדת
אותי אליך. הנשיקה שלך היתה כ"כ חמה ואוהבת, אבל היה בה משהו
מוזר, משהו שלא הייתי רגילה אליו, מין סוד אפל שהחבאת ממני.
רציתי לשאול אותך מה קרה ואם הכל בסדר, אבל פחדתי, פחדתי
מהתשובה שלך.
הסתכלתי על הירח וזה נראה כאילו הוא התעצב פתאום, זה נראה
כאילו הוא יודע את הסוד שלך ומפחד לגלות לי. זה נראה כאילו אתם
שותפים לאיזה סוד אפל..
בחיים שלי לא פחדתי, כמו שפחדתי באותו רגע.
נישקת אותי שוב, זה נראה יותר כמו נשיקת פרידה. זה נראה כאילו
אתה רוצה להגיד לי משהוא ולא יכול. עכשיו פחדתי אפילו יותר,
רציתי לדעת מה הסוד שמסתירות הנשיקות שלך. מה הסוד שמסתתר
מאחוריהן?
השמש החלה לזרוח, זה היה יפה כ"כ, אבל יחד עם זאת עצוב כ"כ.
הרגשתי כאילו זאת הפעם האחרונה שהשמש תזרח בשבילנו. הרגשתי
שמעכשיו הכל יהיה אחרת. פתאום התרחקת ממני והתחלת ללכת, לא
הבנתי לאן אתה הולך. למה אתה משאיר אותי לבד? קראתי לך ולא
ענית לי, לפתע נעלמת לי.
רצתי אחריך ולא הצלחתי למצוא אותך. הלכתי לכיוון הבית שלך.
צלצלתי בפעמון הדלת ואמא שלך פתחה לי. עיניה היו אדומות. שאלתי
אותה איפה אתה, והיא פרצה בבכי, לא הבנתי למה. לבסוף היא אמרה
בקול חנוק מדמעות שהייתה לך אתמול תאונה והיום בבוקר הודיעו לה
שנפטרת. לא האמנתי למשמע אוזניי הרי רק לפני רגע היית לידי
וראינו ביחד את הזריחה. הרי רק לפני רגע חיבקת אותי ונישקת
אותי והבטחת לי שתאהב אותי לנצח.