החיים זה דבר מסובך, בטח שמעת על זה, יש אנשים שזורקים הכל
למען אהבה, יש אנשים שלא יודעים מהי אכזבה.
לא כל אחד רוצה לחיות, יש כאלה שמזרזים את סופם, לא רוצים
לחלום.
יש כאלה שנמצאים במציאות שונה, חיים בתוך בועה, לא נותנים
לאחרים להזיזם ממסלול החיים, לא כל אחד יודע ולא כל אחד שומע,
אנשים אטומים שלא רוצים לדעת- משחקים אותה כאילו אין מחר, חיים
את היום למען מחר אחר, בורחים מהמציאות.
תראו, אני פה, גם אני קיים, לא רוצה תשומת לב, רק זכות להיות
בעולם.
דברים שנאמרו לא יוכלו לשנות, אני מנסה להבין איך אנשים סותמים
פיות, לא נותנים לדבר. זה זכותו של כל אחד לדעת, לומר דעה, אין
אחד שיעצור בעדה- בעד המילה הנכונה.

לא כל יום אני עוצר וחושב על זה, אולי משום שאני חי בתוך המצב
הזה, ונותן לעצמי להזות שהכל בסדר. אולי משום שכבר התרגלתי
לחיים כאלה.
למה לא זכיתי לחיים אחרים, בעולם מושלם, ללא אכזבות וכאב, ללא
מטרת האויב?

יכול להיות ויבוא יום וארגיש בשינוי, היום שבו הקיום הוא הדבר
הקדוש ביותר, ללא תכלית, ללא איסור, ארגיש חופשי לחיות, לא
אראה כל צל,
בתוך המים אראה השתפות של עולם עם אופק עם עתיד, ללא הרס עצמי.