מרינה שין / זכרונות |
יש לנו עולם שנחרב לאיטו
וכל מה שהשארת זאת שלכת,
בדידות ויגון מתרפקים בין זרועותיך.
על קרקע בוכיה נשמתי הולכת
פוסעת ללא מטרה או כיוון,
בתוך קרקע בוכיה גופי נקבר,
חיפש מרגוע לשביל הדמים.
השתקפות הירח תפשיט את הים,
אך האור שלך מת מזמן עם השקר.
השארת אותי עירומה בגלות,
עם זכרונות, רק זכרונות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|