אני מסתכלת במראה,
ואין כלום.
אני מסתכלת על הרצפה,
ואני רואה,
את העתיד שלי,
טמון באדמה,
ואין לי דרך להוציא אותו משם,
זה ברור וצלול כמו הים,
שהעתיד שלי כבר קבוע,
וכל מה שנשאר לי לעשות זה להפסיק לנשום
ולהפסיק לנוע,
רק לעצור את הסבל היום,
כמה שיותר מהר,
כי אין יום אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.