[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כששכב בבית החולים, כשחושיו המחודדים עוד לא נמוגו, שמע את
האחות מדברת עם חברה שלו, נינה. חוץ מהעכביש שרישרש בפינה עם
קורי עכביש שלו והמכוניות שנסעו מעבר לחלון שכנראה היה שם,
שיחתם הייתה הדבר היחיד שנשמע בל בית החולים. מאז שנולד עיוור,
חושיו האחרים התחדדו מעבר לכל ביקורת. חוש השמיעה שלו עזר לו
להתחמק מהקומביין הגדול בשדה החיטה שבו עבד כשהיה נער צעיר,
בארקנסו. השדה היה של דודו, והוא נתן לו לעבוד בו תמורת שכר
שהיה בהחלט שווה את העבודה הקשה, וכך הרוויח את כספו כיום,
בעיקר. לא הייתה עבודה מאז שבה הרוויח יותר. הוא יכל לשמוע את
הקומביין ההוא מגיע מקילומטרים, וידע בדיוק מאיזה כיוון הוא
בא. היתה עוד בעיה בשדה. הגבול בין השדה של דודו והשדה של השכן
לא היה מסומן בשום צורה, שום גדר וכלום. אבל, השדה של השכן היה
שדה שיבולת שועל, והשדה של דודו היה שדה תירס. אם השכן היה שם
לב שמישהו משיג גבול בשדה שלו היה יורה בו בלי הבחנה עם רובה
ציד שלא היה מבייש... אף אחד. אבל הוא ידע להבדיל ביניהם לפי
הריח. וחוש המישוש, אבל כמה אתה יכול לפתח חוש מישוש, בעיקר
הרבה לפני הקציר, שעוד לא היו תירסים אפילו, וחוש המישוש לא
עזר. אבל לתירסים היה ריח אחר. כשנינה הציעה לו לעבור את
הניתוח הזה להחזרת הראיה, הוא לא ממש רצה. מוזר, נכון, אבל הוא
חשב שהמראה של העולם יהמם אותו בפגישה ראשונה. היה לו טוב ככה,
בעיקרון. להריח אלפי ומיליוני ריחות שבנאדם רגיל לא שם לב
אליהם בכלל. ואחרי שקרא את "הבושם" של פטריק זיסקינד (בכתב
ברייל) עשה מחקר אישי קטן על נושא ריחם של בני אדם, וגילה
שפטריק צדק בחלקו. אנשים אמנם לא היו מסריחים כמו שכתב, אבל
הוא בהחלט התאהב בכמה נשים רק על פי ריחם המענג. ולפי התיאוריה
שפיתח (הוא גם בדק אותה על ידי שיחה פשוטה עם האנשים סביב)
אישה שמריחה טוב היא אישה יפה. וכך התחיל עם נינה. היה לה ריח
משגע, וכך הסיק שגם יופיה שווה לריחה הטוב, לפי התיאוריה
כמובן. וכך חי את חייו. הוא לא הזדקק לכלב נחיה, כמובן, מאחר
והריח את דרכו לכל מקום, ואפילו חוש המישוש שלו התפתח לשלב שבו
ידע במה הוא נוגע בנגיעה ראשונה, הרכב חומרים והכל. הוא הריח
את ריחו של הים אפילו ממרכז ארה"ב, עד כדי כך היה חוש הריח שלו
רגיש. הוא יכל ליצור את מפת העולם לפי חוש הריח בלבד. מובן
ש"הבושם" הפך להיות התנ"ך שלו.
פעם אפילו פגש את אהרון ספלינג, אמן הבידור. הוא הריח נורא,
ריח של עושר וזיקנה מעורבבים, והוא שנא את האיש מהרגע הראשון.
אבל מאז, כמה נורא, הריח אותו בכל מקום שהלך. למעשה, על פי
סביבתו של הריח של אהרון ספלינג יכל להגיד בדיוק איפה אהרון
נמצא בכל רגע ורגע. זו היתה בעיה קשה מאוד, אבל חברו הטוב,
ג'קסון, ששנא את אהרון מאוד מאוד כי פסל אותו באיזה אודישן
פעם, אז הוא אמר לג'קסון איפה אהרון ספלינג נמצא, רק בשביל
שילך ויהרוג אותו, וישים קץ להמצאותו של הריח של אהרון ספלינג
בעולם. ג'קסון הרג את אהרון ספלינג (הוא הריח את אהרון בפעם
האחרונה יום לפני היומולדת שלו) וכך נפטר לתמיד מהריח
הקרצייתי.
השיחה של נינה עם האחות נסבה על השלבים להשתקמות לעיוור שפתאום
רואה. נינה צריכה עכשיו ללכת ולהסביר לו כל דבר מהו, כמו ילד
קטן. הוא דווקא התרגש מהרעיון. ללכת ברחוב ולראות הכל בפעם
הראשונה, כאילו רק עכשיו נולד. לחוויה שכזו זוכים אך מעטים.
שיחתם נפסקה בפתאומיות, ועל פי העובדה שהעכביש הפסיק את
רישרושו עם קוריו וריח חדש שנכנס לחדר, מחזיק בידו. אהה..
תכשירים מחטאים. הולכים להוריד לו את התחבושת, ובפעם הראשונה
הוא עומד ללטוש עיניו בעולם.
איזו התרגשות.
לאט לאט, הרופא מוריד לו את התחבושת, אחת אחת. בהתחלה הכל
מבזיק באור שעושה לו כאב ראש רגעי ועצום. ואז, הכל מתחיל
להתבהר, הכל מקבל צורה, הוא מזהה חלון, דלת, מן הסתם, זה
העכביש, ושלושה אנשים רוכנים מעליו, ואולי מחייכים.
"נינה?" הוא אומר.
"כן מתוק שלי! מה אתה חושב?"
"פיי, את פול מכוערת, עופי לי מהעיניים."

הוא תמיד רצה להגיד את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"צייר לי כבש
לגן עדן"

הנסיך הקטן פוגש
את לד זפלין


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/01 17:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יושי ינון מיטסו

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה