מיקה קאופמן / חרא |
ועל האסלה אני מורחת את החרא של החיים שלי..
מוציאה את זה לאט לאט מהלב
כמו שילשול
השיר שלנו מסובך מידי להבנה כי המלחין הוא סתם איזה דיג'י שלא
מבין כלום
אני דופקת את הראש בכיור ומקיאה את הצער לתוך גיגית של כביסה
כותבת מילים בלי קשר על נייר טואלט מקומט
כותבת ביוגרפיה של פרפר..
הוא עף ועושה ילדים מהר כי הוא צריך להספיק הכל לפני שהוא מת
פרפרים חיים רק יום אחד.
אני חיה ארבע עשרה שנה ואני לא יודעת איך אני עושה את זה
הביוגרפיה שלי היא האהבה שלי אלייך
האובססיה הזאת לגלות מי אתה מתחת לקליפה של הילד
אתה זונה ובן זונה
מוכר את עצמך למצ'ואיזם
ואמא שלך, היא לא עשתה לי כלום חוץ מללדת אותך
ובכך היא חטאה יותר מכל
בשמיים היא תישרף בגהנום כי היא יצרה את הדבר שעינה את איזדורה
כל חייה
היא יצרה את הלב שלך.
אני מורחת את החרא של החיים שלי על האסלה
אולי זה ירד עם המים אל הים
ואז הדגים יהיו אומללים במקומי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|