אני יושב בכסאי מרוצה. השלטון שלי כבר שנה. כמו שצריך.
אני וג'יזס המלך שולטים בכל סוף סוף ולא כל מיני כופרים חובבי
מין....

אני יושב בכסאי אחרי הנחת תפילין בבוקר כפי שקבעו היהודים
בארגון הרב דתי שלנו. מה לעשות הוראות האיגוד. אמן אחד מובא
לפניי  למשפט על שרבוט ציורים מלאי תשוקה. אני  מקשיב לאמן
הנרגש והמפוחד ומהנהן בראשי. הוא מרים את שרבוטיו ומנפנף בהם
תוך כדי השמעת טענות ההגנה שלו. אני מסמן לשמש בית המשפט
המוסלמי- והוא פוטר את האמן בעונש קל בלבד, סרוס.
טוב שסוף סוף הגענו למדינת הלכה כמו שצריך. לאדם אסור לעשות את
מעשיו על מנת להנות בעולם הזה, וגם אז זה לא כל כך בסדר כשהוא
נהנה תוך כדי. חוקקתי במדינה כבר מספר חוקים על מנת להגיע
לשלמות מוסרית, למשל:
אסור לאכול לשם ההנאה בלבד
אסור לבטא רעיונות הנוגדים את רוח ההלכה או סתם רעיונות
ארציים
הגוף הוא טמא והשטן ברא אותו. נקודה
זה ברור שמין לשם הנאה הוא אסור, אבל מין הומוסקסואלי על אחת
כמה וכמה...אלא אם  כן מדובר ברב הישיבה ותלמידיו או בכומר
ונערי המקהלה וכו'.אסור לשתי נשים להתנשק אלא אם כן אני מסתכל
וכו'.

הנה נכנס הסגן בארגון שלנו, הכומר פטריק עובדיה.
" הכל בסדר,  אלוקים ארצי שלי?", הוא שואל וחיוך ירא שמיים
נסוך על שפתותיו. שמש הבוקר נכנסת לחדר וקרניה מבהיקות על
פדחתו.
אני מהנהן כהרגלי. אביו היה חוטא הומוסקסואל אבל החזרתי אותו
לדרך הישר והוא התחתן עם אמו של פטריק , אשה חסודה.
"הגלימה שלך פשוט מקסימה, אלוקים חתיכי שלי!!!!", אומר לפתע
פטריק בחיוך ומחשבות מטרידות על גנטיקה מופיעות בראשי.

אשה קשישה אחת באה להתיעץ ונכדה הפעוט, שהוא הנושא, מצטרף
אליה.
" הילד יצירתי מדי ויש בו חשיבה חופשית...", היא ממררת בבכי,
"מה אעשה?! כיצד יגדל הילד לציית לחוקי האל?!"
" גברת קרייגולד, אני מציע לך לסרס את הילד ולבצע בו כריתת
אונה ימנית", אני מציע והיא מסכימה.
אני קורא לסגן שלי, פטריק ומוסר לו על שינויים במדיניות.
"עכשיו שהשתלטנו סופית על כל העסק הזה של שיבוט, בוא נתחיל
לסרס כבר את כולם..."
"אבל...", מזדעזע פטריק, "איפה כתוב אצל משה רבנו שמעשים כאלה
מותרים?!"
"למי אכפת מה אמר משה רבנו..."
"אבל...אני בטוח שג'יזס אדוננו אוסר אכזריות שכזו..."
"הו- הו... אם הייתי שואל אותו כבר מזמן הייתי מתפטר...."

פטריק עוזב ואני מסתכל על הפסל במרכז החדר. הגבר היחידי שאני
חרמן עליו. ישוע העירום על הצלב.