שרון רוזן / ניצוץ |
עיניך נוצצות, מביטות בי
במבט שכבר הספקתי לשכוח.
היה כזה פעם, היה...
קסם שכזה.
כוסות היין מתרוקנות
כשליבי מתמלא,
כשנעוריי חוזרים אליי
בשקט, בהיסוס
ואני מחבקת אותם שוב.
כמה שהתגעגעתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|