אני שותה שמפניה
על המרפסת
בעוד
השאר רוקדים בגופם.
אני רוקדת עם גופי כאשר
השאר נמים לישון.
אני
יושבת, קוראת ספרים
מספרים שהשאר עושים אהבה.
וכאשר הם חולמים
עם בן זוגם בין הזרועות
אני במיטתי עוצמת
לחיים וכר.
כאשר אני נוגעת אני לופתת
כאשר אני עוזבת אני משליכה
רק האצבעות של כפות הרגליים
עודן אצבעות - בינתיים
תשישות דמעותיי בדיו מהולה.
אין איש אשר ליטף אותי שלא בכדי
לככב,
אין איש אשר נשק לי שלא לשם
חג.
אין איש שהכירוני באמת ולא
נפלתי על ברכיי בפניו.
יש לי ראש כבד כל כך
שותה ושותה ולא קל לי
ידיים כה רפות
שאת עצמי מללטף עייפתי
אינני דומה ברוחי אל
הבר
הטורף
הנלחם
דומה אני יותר לארנבת, מבויתת, הלועסת בשקיקה
חסה, וגזרים
ואת סורגי כלובה. |
