ישנה לה תקופה
תקופה די יפה
היא פה! עכשיו! כאן!
והנה חולף לו הזמן...

זהו! תם! נגמר!
את שייכת לעבר!!!

שמים בהירים, קצת עננים
השמש זרחה
והנוף כה ירוק
אבל הוא שם, כל כך רחוק

וזה כמעט עובר...
הוא הולך ולא חוזר

שמים אפורים, עננים מתכהים
השמש שקעה
והעלים שוב נושרים
אבל אני והוא, לא חוזרים

וזה עבר,
הוא הלך ולא חזר...

שמים שחורים, עננים אפורים
הגשם יורד
מכסה את הרחוב
אך אני מפחדת עליו לחשוב

ועכשיו זה קשה, ועכשיו זה כואב
והוא עליי כבר כמעט לא חושב

שמים כחולים, עננים בהירים
הגשם חדל
והעצים שוב צומחים
אבל הוא כבר לי - לא כל החיים

הייתה לה תקופה
הייתה היא יפה
אך הלכה היא, עזבה
ובתוכי עדיין אותה מחשבה

זהו! תם! נגמר!
אתה שייך לעבר!!!