יעל לף / פרידה |
גם לאחר שהלכת
הד צחוקך עוד נשמע בחדר
והמיטה עוד חמה מגופך
והשלווה הזו שלך
והחיוך
עוד ממלאים את החלל שהשארת
אני זוכרת אותך, אופטימי נצחי
רחוק כל כך מאבל ובכי
מרכיב דרך קבע משקפיים ורודים
נהנה מגבינות, נשים וילדים
אתה בטח מביט מלמעלה
מלטף במבט אהובים
אולי אפילו צוחק
שכולם כל כך כאובים.....
תגיד שם למעלה
שחלה טעות,
אולי של מלאך טירון,
אותנו עוטפים עצבות ולאות
ואתה
לבד
בארון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|