אלה נאמן / ללא שם |
מתחבא בתוך הכיס
והרגשות כבר ארוזים בתוך מזוודה
התדמית מקופלת יפה
והנעליים
גדולות עליי.
כשהכל מוכן לעזיבה
אני אוספת את עצמי
משאירה נשל ארוך
וכותבת מכתב שטותי
שלא תקראו
במחט וחוט עושה תיקונים
מסתירה את העיניים בהמון חוטים שחורים
ואת עצמי, את מה שנשאר ממני
מניחה על האדמה
והאדמה הזאת, היא הסוף וההתחלה
של כל מסע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|