טוניה זאר / נצח |
ימים רבים כגרגרי חול אשר לים נדוד שינה
ימים כבדים מנשוא.
כפרי אשר בשל-
אך ממאן לנשור.
נועץ טרפיו בבשר העץ-
והוא תינוק שלא יולד.
--ואף אם יישאוני רגליי
וארחיק לכת--
רוח הזמן ענפי העץ מרטיטה
מחליקה עקבותיי על החול--
תורת האדמה אינה משבה נפש,
והיה
ולא הייתי כאן מעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|