|
ימים.
ימים רבים כגרגרי חול אשר לים נדוד שינה
ימים כבדים מנשוא.
כפרי אשר בשל-
אך ממאן לנשור.
נועץ טרפיו בבשר העץ-
והוא תינוק שלא יולד.
--ואף אם יישאוני רגליי
וארחיק לכת--
רוח הזמן ענפי העץ מרטיטה
מחליקה עקבותיי על החול--
תורת האדמה אינה משבה נפש,
והיה
ולא הייתי כאן מעולם. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.