ג. ליאת / מקצה אחד אל משנהו. |
בפחד יגון ותוגה.
על מזבחותיך
התלתי גופי כביום היוולדי.
כפעולת חולין לך בשנית.
מתת שמים הענקי ,
חיזרתי גורלי בלא הועיל.
ידעתי מלחמה.
חרבי מונפת היא לפניך,
ואל בני מינך.
הידד!!!
אולמות וורודים הפכו אדום,
מי נביעה צלולים הפכו כחול אל שחור.
גזע העץ נשרף.
מה יעלה בגורל ענפיו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|