ודברי אליך האשה,
ואת מחרישה.
פיניתי לבי
מכל זר לאהבה,
ואת שותקה.
דברי
כי אין לי
בלעדייך פשר
עד אחרית דווי,
כי אוהב
לנוגה דברייך
אני אור ונשרף.
תני כי אשנא
וחרב גיזרך
אבלע אל תוכי,
אמרי לי אוהבים
ואשא על גבי כמשא פלאים.
אמרי כי אמות,
באפעל לא ינוד,
באין אות,
נורא מכל המות.
זו שפתך על אוזני,
בלא קול,
בלא צליל,
איכה אוכיל ?.
אנא דברי האישה,
אך את עוד מחרישה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|