"אתה פשוט אידיוט!" אמרה עדי ללירון "אתה הידיד הכי טוב שלי
ואני לא אתן לך לזרוק את החיים שלך ככה!", רק חבל שכל הצעקות
וכל המריבות לא השפיעו, אנחנו היינו בשלנו ולירון בשלו. לירון
היה ידידנו הטוב ביותר, באמת אחד הילדים הכי חכמים ומוכשרים
שפגשתי בחיי, אך הוא עמד לזרוק את הכל. "אני לא הולך לחיות את
החיים שלי בתור מנכ"ל או עו"ד מצליח, זה לא מה שאני רוצה!"
הפציר לירון בעדי, ובזמן שכל זה קרה, אני עמדתי מהצד, ראיתי את
ידיד שלי מספר לנו את תכנית ההרס העצמי של חייו ובו זמנית שובר
לחברה הכי טובה שלי את הלב. ואז הגיע החבר ה"טוב" שלו, כזה חבר
טוב שהוא היה מזמין אותו כל יום להשתכר איתו או לחילופין לעשן
איזה משהו. "מה אתן מתערבות לו בחיים!" צעק דן "הוא לא רוצה
להיות איזה מכונת כסף כמו ההורים שלכן! תראו מה יצא ממכן בסוף,
זוג ילדות מפונקות שבחיים לא הייתה להן בעיה בחיים, איך אתן
להגיד לו משהו כזה?!", אני לא יודעת מה עם עדי, אבל אני הרגשתי
שהוריד הקטן שעל המצח שלי מתחיל להתנפח, "במה בדיוק אתה מנסה
להאשים אותנו פה?" שאלתי את דן "אני רק מנסה להבין איך זוג
ילדות מפונקות שבחיים לא עברו שום דבר קשה בחיים שלהן יכולות
לבוא אליו בטענות?"הוא ענה ואני נשבעת שאם כמה שאני בן-אדם
מאופק, אם הוא לא היה כפול ממני בגדול הייתי מעיפה לו איזה
אגרוף, ואז הבנתי, לא הייתה לו שום בעיה ספציפית, איתי הבעיה
הייתה שאני מעולם לא נתפסתי משתמשת בסמים, אני מסתדרת עם
ההורים שלי ויש לי כרטיס אשראי עם כיסוי. "אני רק רוצה להבין"
אמרתי לו "אם לא הייתי גדלה בבית טוב, אם זוג הורים שאוהבים
אחד את השני ואותי אז הייתי ראויה להגיד לידיד הכי טוב שלי את
מה שאני באמת חושבת?", "כן." אם כמה שדן היה יותר גדול ממני
ואם כמה שהסיכוי שאני אוכל להסתובב עוד פעם בבטחה ברחוב היה
קלוש, הוריד שעל המצח שלי השתלט עליי, הסתכלתי לו בעיניים, רק
לראות את החיוך היהיר הזה שהיה לו על הפרצוף היה עושה את זה
לבד, אך כשהוא התווסף לכל אותה שיחה שהתנהלה שם באותו הערב לא
יכולתי לשאת את זה יותר "אולי אני לא מחושלת כמוך ובאמת יכול
להיות שעברו עלייך חיים יותר קשים, אבל מי שפה שמרגיש נעלה זה
לא אני, זה אתה." לא היה לו הרבה זמן להגיב, כי מיד שסיימתי את
המשפט נתתי לו את האגרוף הנכסף, נתתי לו את האגרוף ורצתי כמו
שבחיים שלי לא רצתי, הרגשתי כמו דוד שניצח את גוליית ואפילו
קריאות ה"לא כדאי לך לא להראות כאן יותר את הפרצוף שלך בחיים!"
של דן, לא הצליחו להרוס לי את אותה הרגשה טובה שמלאה אותי
באותו רגע, נצחתי את גוליית.