מחזיק הוא בנשק שומר על הגבול,
נרדף ע"י מצפון שאותו חשב שהשאיר מאחוריו.
עומד על משמר שומר על ארצו,
חושב שיותר טוב לו לבדו.
פתאום נשמע צרור באוויר,
המוצב מותקף והילד לא מבין.
רץ הוא בכעס יורה לכל הכיוונים,
מבולבל, מבוהל רואה את החברים מתים.
אז הוא נעצר ומביט בחזהו,
מסתכל בדם שנוזל לו.
בוכה לאמו מבקש חמלה
ולאט לאט מאבד הכרה.
באותו יום הודיעו להוריו
שבנם לא יחזור לעולם.
בין בכי אמו וצער אביו,
שחכו שילד מלחמה הוא
ושמלחמה זה כל מה שהוא הכיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.