נשר לבן / אליה, במסעי הארוך. |
אל מעבר לחומות כילאי
והימים, דיכאון.
חותר בדרך אליה,
נגד זרם אכזר
אל מעיין ניחומיה.
אל מחר היחד הנעלם
בחיפוש בלתי נלאה
אחר שאהבה נפשי.
שם אותי תחבק
תעטוף בחומה את גופי
תלטף רקמת נשמתי.
ראשי מתרפק בשדיה
בשפעת זהב שערה,
נשימתי נפעמת
עיניי עצומות
ושפתיה אותי נושקות
אותי !
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|