|
חשתי בהלמות ליבו
כשנקש על ליבי
בעידנות, לא הרפה
אחיזה רכה כל כך..
ליטף,
אחז,
נשק,
הפשיט
השאירני עירומה
פתח נפשי
כשלחש דברי אהבה..
רשם את שמי ביומנו
והוסיף פרח
לבן עדין
כמו אהבתי...
התהלכתי כה גלויה
לא נסתר מאומה
הפשלתי שרוול של סוד
נגלה לעינו
הנהן בראשו
ואמר שידע
אהבתי אותו..
וידע שורשיו
כמו פסנתר עם קלידים
שחור לבן עתיק
ומתחדש בכל פעם
שפורט
מתחזקת אהבה ישנה...
ירח ממעל הביט
וחייך..... |
|
|
"כשהאורות כבים
זה פחות מסוכן,
הנה אנחנו עכשיו
שעשעו אותנו,
מולאטי, לבקן,
יתוש, ליבידו.
הכחשה."
נירוונה, "מריח
כמו רוח נעורים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.