במדינת הגמדים החיים כבר לא טובים כמו שהיו פעם. ענק מסתורי
בשם רבילוג הגיע רכוב על חיה מוזרה וענקית [ראה ציור]. החיה
הענקית דרכה על הכנסיה במדינת הגמדים. באותו הזמן ראש העיר
אכל ארוחת צהריים והמזכירה שלו הזכירה לו שהגיע ענק ענקי רכוב
על חיה מוזרה והם הורסים את כל העיר. ראש העיר כמעט נחנק
מהבשורות הקשות ואמר: תשיגי לי מייד את מפקד הצבא. חצי דקה
מאוחר יותר כבר אלפי חיילים עם טנקים ומסוקים היו מוכנים
להתמודד עם הפולש הענקי. החיה המוזרה אכלה את בתי התושבים
בקצב רצחני.
אש! קרא מפקד הצבא ומטח של יריות הפתיע את רבילוג המופתע. אבל
היריות לא כל כך השפיעו על רבילוג ועל החיה שעליה רכב. הרי הגמד
הכי גדול באזור היה קטן יותר מאצבעו של רבילוג.
הכינו את הטילים! צעק מפקד הצבא העצבני. החיילים לא סירבו פקודה
והחלו בהפגזות טילים על רבילוג וחייתו המוזרה. הפעם זה כן השפיע
על רבילוג והחיה. טיל אחד פגע לרבילוג ישר בביצים והוא החל לצרוח
מכאבים. אבל מטר הטילים לא הפסיק. גם חייתו הנאמנה של רבילוג
חטפה מהטילים הרבים והחלה להשתולל ולרוץ כמו מטורפת ברחבי עיר
הגמדים. המסוקים רדפו אחרי החיה המשתוללת והענק שרכב עליה. פצצות
רבות עפו לכיוון רבילוג. פצצה אחת רבת עוצמה פגעה בראש החיה והרגה
אותה במקום. רבילוג נפל מהחיה הנאמנה לשעבר שלו והחל לרוץ בעודו
מתחמק מהפצצות. לאחר שנפגע בכתפו מפצצה רבת עוצמה עצר רבילוג
והחל להפיל בעזרת ידיו את המסוקים כאלו היו צעצועים. הטנקים לא
איחרו לבוא ורבילוג שנעל לרגליו מגפיים חזקות עם שפיצים [ראה
ציור] החל לדרוך על הטנקים ובאותו זמן נלחם בעזרת ידיו הכואבות
בעשרות המסוקים שריחפו ליד ראשו. ככל שהרס יותר מסוקים וטנקים
כל באו עוד ועוד ובילוג חשב לעצמו מאיפה הם מביאים כל כך הרבה
מסוקים וטנקים. בשלב זה עיר הגמדים נראתה כמו שדה קרב ענקי. אלפי
גמדים פצועים שכבו וחיכו לעזרה. רבילוג הרג עשרות אלפי גמדים
והחל כבר להתעייף. חוץ מזה כתפו הפגועה הכאיבה לו מאוד והוא היה
קרוב לעילפון. אבל למזלו נגמרו לצבא הגמדים כל המסוקים והטנקים.
רבילוג ידע שעליו לנוח ולטפל בפצעיו אבל ידע גם שאם ישב כאן לנוח
אלפי גמדים יעלו עליו ויחסלו אותו בדרך לא נעימה במיוחד. לכן החליט
לברוח משם בכוחותיו האחרונים. הוא רץ במשך 2 או 3 דקות עד שהגיע
לחוף הים ונפל על החול באפיסת כוחות. רבילוג ידע שאין הרבה זמן עד
שיגיעו הגמדים ולכן נכנס בכוחותיו האחרונים באמת לתוך הים. הוא
התרחק מהחוף כמה עשרות צעדים והתיישב בים שהיה בגודל של בריכה
עם מים רדודים. כאשר ישב רבילוג הגיעו המיים עד לצווארו. מי הים
שרפו לרבילוג בפצע שבכתף ובפצעים הקטנים הרבים שנגרמו מהיריות
שחטף. לא עבר זמן רב עד שחיל הים של הגמדים הצטרף לקרב. עשרות
סירות התקרבו אליו כשבתוכם אלפי חיילים. רבילוג היה עייף וכאוב מאוד
אבל נאלץ להלחם על חייו. הוא הטביע ספינות רבות במיים אבל הרגיש
שהוא כבר הולך להתעלף.
רבילוג היה כבר גמור והרגיש כאילו רץ מרתון שלם. הוא ידע שאם ישאר
בים סופו יהיה לא טוב ולכן בשארית כוחותיו הלך לכיוון החוף וכשהגיע
לחוף התמוטט.
כשהתעורר רבילוג הוא הופתע לגלות שהוא עדיין חי. אבל יותר מזה הופתע
לגלות שהוא קשור ומסביבו אלפי גמדים. למה לא הרגתם אותי? שאל רבילוג.
ראש העיר הגמדי התקרב לרבילוג ואמר: אנחנו הגמדים לא הורגים אנשים
מעולפים. אנו הורגים רק כאשר מאיימים על חיינו. בזמן שהיית חסר הכרה
הקמנו ועידת חקירה שחקרה מה קרה פה והועדה הגיעה למסקנה שאתה בכלל
לא אשם במה שקרה. מי שאשם זה החיה המוזרה שעליה רכבת, והיא כבר נענשה
על מעשיה.
רבילוג קם וקרע את קשריו בקלות בעודו נזהר לא לפגוע בשום גמד. תודה
לכם, אמר רבילוג, שלא פגעתם בי. אני מצטער על ההרס הרב שגרמתי לכם.
אתה תפצה אותנו, אמר ראש העיר, ותעזור לנו בבנית הקניון החדש.
בסדר, אמר רבילוג, אעזור לכם בשמחה.
שלושה שבועות לאחר אותו יום קניון חדש עמד בלב עיר הגמדים. רבילוג
גר בעיר הגמדים בבית קטן על חוף הים ועד היום מודה הוא לאלוהים
שהגמדים לא יודעים אף מילה באנגלית כי אם ידעו הם היו מבינים את
משמעות המילים kill e'm all שצעק [ראה ציור].
