|
לא יכולתי לתאר
את קסמייך במילים.
מילים כמו תמיד
נשארות קטנות
לשובל יופייך הזוהר
אלי.
נפעם ומרוגש כל פעם
שפצעת פה בדברי אלי.
באודם וארגמן לחייך,
אומרת לי שאת אוהבת,
מסתכלת בשמים
ואני נפעם
משובל יופייך הזוהר אלי. |
|
|
על אדן החלון
ישבתי
ועל ניסוח למכתב
התאבדות חשבתי.
חשבתי חשבתי, מה
כבר אכתוב,
חוץ משאני מקווה
שבעולם הבא יהיה
יותר טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.