כמה מתרגש אני לחכות לך,שוב
לצפות לך,מראש.
כמה מרגש לרתוח שוב,לבעבע מהתרגשות
מהלחץ,ומהציפייה לכאב.

הדרך חזרה אל המוכר
מלווה בנהיגה זהירה ובצחוק אדיר.
מי היה מנחש,את המעבר המהיר מתקוע לרגוע,
מבוכה לרוצה,
הרגש המבולבל לא ידע רגע גדול מזה.

לבד!,מי נהנה להיות לבד למשך זמן?
המסמכים כבר היו חתומים,
אבל דעתנו עוד חשקה בהבנה.

וההבנה,
אין דבר יותר פשוט מההבנה שאנחנו שייכים
אחד לשני,אך אין דבר יותר קשה מהחיים ביחד.

12.8.2000