|
עכשיו זה הזמן לזכור
בין סדינים
מצייר אותך לידי
מוחק בעט (רועד)
עולם עצים ועלים
רעננים
עכשיו זה הזמן לזכור
לחזור-
יש אמת בציור.
פחות זה נחמד
נחמד זה לבד
לבד זה ביד-
עכשיו זה הזמן לזכור-
תמיד כותב לך
את יושבת לי על הכתף
עכשיו את קוראת שיר
אני מצייר פרח גיאומטרי
מותח קו מנקודה A לבי
לבי-
עכשיו זה הזמן לזכור-
לבי רעד אז
פמפם אותך למוח
נדוש נדוש נדוש
רגש גם נדוש
עכשיו זה זמן אחר
עני זוכר
מתחנן לבשר בשוק
עני לא מוכר לא קונה-
מקבץ מלקט ואוסף
פתיתי זכרון
אולי זה |
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.