בשבת אחר הצהריים ספרתי כוכבים.
הרפפות היו מורדות
ויכולתי לראות את אור הדמדומים החודר
מהחריצים מבעד לעפעפיים
אך לא פקחתי עיניים
משום שספרתי כוכבים.
יכולתי לשמוע את הילדים מסדרים את הבית
גוררים ארגזים על פני קורות העץ
שופכים תכולתו של ארגז זה או אחר
נרגשים על מציאתה של אבידה ישנה.
הנחתי להם לעשות מה שעשו
משום שאני שכבתי במיטה
רפפות מורדות, עיניים עצומות,
וספרתי כוכבים.
יכולתי להרגיש את השריטות במורד הגב
חריטות חריטות, לעקוב אחריהן
להפריד את האותות העצביים,
להריח את המשחות, או לקום ולמרוח אותן
שוב מאותם בקבוקים רפואיים או רפואיים
למחצה. יכולתי לפחות להסתובב
כך שהעור יימתח פחות לכיוון בלתי רצוי
במקום, רק ספרתי כוכבים.
והיד בין עצם האגן לבין המזרן
דקירות של רדימות
יכולתי להזיז את היד מכילאה
או לשנות את נקודת הכובד
יכולתי בכלל לקום, לשטוף תותים ולהגיש
לילדים בקערת פלסטיק
או לחתוך פלחי תפוח, לקלוף
תפוזים, אך במקום
רק ספרתי כוכבים.
למי שלמד לספור כוכבים, |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.