|
לעת עתה לא ביקשתי דבר מלבד פנים ירכייך
הו העיקשות העיקשות סחבה אותי הלאה מערבה משם
אל שמיים ורודים שעיטרו את הרגע
כל קול צפונה משם לא יכל היה להיות אלא
להקת זקנות מהרי האטלס מריעה בחיך ולשון
לכבוד חתונת הבתולה הראשונה מבין השש
מפעל חניכת השעה הקרובה אומר עבור הלאה
אני בגופי מצפן שבור אל עומק נגיסתך בי
זקנות הכפר אל השנייה מבין השש |
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.