|
אדם מתיישר אל הרחוב
ואהבה לא בו
חושב אולי ימים יביאו צל
כמו עץ שענפיו כלו מתור
אחר האור
אדם קשוב לרוח ומבקש
שאי עימך ערוות לילה
שעוד יבואו לנפנף ולאנפף
כמו גראציות אוחזות במניפה
על טריבונות בזירות
והשוורים והשוורים
וחרב מבקשות
esto es
esto lo que quiero
sangre y muerte en los arboles
|
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.